יש לכם פיקדון בנקאי? הטעות שעולה לכם עשרות אלפי שקלים בשנה

מאת: עומר קוטובסקי - קרן השפע | פורסם ב: 16/7/26 | זמן קריאה: 3 דקות

רובנו חונכנו שהבנק הוא "המבצר" של הכסף שלנו. אבל במציאות הכלכלית של היום, הפיקדון הבנקאי שמניב 3%-5% הופך למלכודת שקטה. המומחה הפיננסי עומר קוטובסקי מסביר איך אפשר להשיג תשואה גבוה משמעותית לאורך השנים (6%-7%) ברמת סיכון דומה – מבלי להוציא את הכסף מהמערכת הבנקאית.

יש משהו מרגיע מאוד בלהיכנס לאפליקציה של הבנק ולראות את הכסף "יושב" שם. זה מרגיש בטוח, זה מרגיש מוכר, וזה נותן לנו לישון בשקט בלילה. "אני אהיה הראשון להודות – הבנק נתפס אכן כמקום הבטוח ביותר לכסף," אומר עומר קוטובסקי, מומחה פיננסי ותיק שמלווה משקיעים ובעלי הון. "אם המטרה היחידה שלכם היא לראות את אותו שווי תיק בחשבון גם בעוד שנה, הבנק הוא פתרון מצוין. אבל כאן בדיוק טמונה הבעיה: ה'ביטחון' הזה הוא אשליה יקרה מאוד".

לדברי קוטובסקי, ישראלים רבים שמחזיקים בנזילות של מעל 200,000 ₪ נופלים למה שהוא מכנה "מלכודת הנוחות". הם סוגרים את הכסף בפיקדון בנקאי שמניב 3%-5% בשנה, ומרגישים שהם עשו עסקה טובה. הם לא לוקחים בחשבון נתון אחד קריטי: את יוקר המחיה והאינפלציה.

המס השקט שנוגס לכם בחיסכון

 צריך להבין," מסביר קוטובסקי, "כשיש האינפלציה מעל 0%, הכסף שיושב בבנק אולי נשמר מספרית, אבל כוח הקנייה שלו נשחק. בפועל, מי שמסתפק בתשואה של 3% כשהשוק יודע לתת הרבה יותר בסיכון נמוך, פשוט משאיר את הכסף שלו באותו שווי".

הפסיכולוגיה כאן משחקת תפקיד ראשי. אנשים פוחדים להפסיד (Loss Aversion) ולכן נצמדים למוכר. הם חוששים שכל יציאה מהבנק משמעותה "הימור בבורסה" וסיכון הכספים. אבל לפי קוטובסקי, המציאות ב-2026 שונה לחלוטין.

"לא חייבים להיות ספקולנטים כדי להרוויח 7%"

הבשורה שקוטובסקי מביא לשולחן היא שלא חייבים לבחור בין "בטוח ובקושי מרוויח" לבין "מסוכן עם פוטנציאל רווח". ישנו שביל זהב. "יש היום מכשירים פיננסיים בחברות ותיקות ומפוקחות שלא משותפות לציבור, שבהן הכסף נשאר בתוך המערכת הבנקאית" הוא מסביר. "אנחנו מדברים על מסלולי השקעה סולידיים, שבהסתכלות של שנה ומעלה, יודעים לייצר תשואות של 6%-7%. זה כמעט כפול ממה שהבנק נותן".

העיקרון פשוט: שוק ההון, לאורך ההיסטוריה, עולה. כשבונים תיק השקעות בסיכון נמוך לטווח זמן סביר (שנה ומעלה), התנודתיות היומית הופכת ללא רלוונטית, והכסף מתחיל לעבוד באמת.

המקרה של אייל וליאת: כשהפחד השתלם כפליים

 כדי להבין את המשמעות במספרים, קחו לדוגמה את הלקוחות שלי אייל וליאת, זוג מאזור המרכז, בני 45+, עם הון נזיל של 500,000 ₪, מספר קוטובסקי. "הכסף שכב בפיקדון בנקאי והניב להם כ-15,000₪ בשנה הראשונה. הם היו בטוחים שזה המקסימום האפשרי בלי 'להמר' בבורסה".

לאחר פגישת ייעוץ קצרה, השניים העבירו את הכספים למסלול השקעה סולידי והכסף נשאר בבנק שהם מכירים,  המותאם לפרופיל השמרני שלהם. התוצאה? בסוף השנה הראשונה,  אותו סכום בדיוק הניב רווח של כ-30,000 ₪. "הפער הזה, של פי 2 בשנה, הוא בדיוק ההבדל בין חופשה משפחתית נוספת או עזרה לילדים,  לבין לתת לכסף להישחק. והחלק הכי חשוב ? הם ישנו טוב בלילה בדיוק כמו בתקופת הבנק".

"אל תהיו אלו שממנים את הבנק בעוד אחרים מממנים את המשפחה" עומר טוען.

למי זה מתאים? 

הגישה של קוטובסקי מכוונת ספציפית לבעלי הון נזיל של 200,000 ₪ ומעלה, שנמצאים כיום בפיקדונות בנקאיים או בעו"ש או שרוצים לשנות למסלול רווחי יותר ומרגישים שהכסף שלהם "עומד במקום".

"הטעות הכי גדולה שאני רואה," משתף קוטובסקי, "היא אנשים שפשוט נשארים בתוכנית ברירת המחדל של הבנק מחוסר ידיעה או פחד מהלא נודע. הם לא יודעים שבאותה רמת ביטחון, תחת פיקוח רגולטורי הדוק, הם יכלו להגדיל את ההון שלהם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים".

הגיע הזמן לבדוק: האם הכסף שלכם באמת מוגן? 

אם יש לכם סכום פנוי ואתם מגדירים את עצמכם כמשקיעים סולידיים, השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא "כמה אני מרוויח", אלא "כמה אני מפסיד בזה שאני לא בודק אלטרנטיבות".

"הבחירה בסוף היא תמיד בידיים של הלקוח," מסכם קוטובסקי. "המטרה שלי היא רק לוודא שהבחירה הזו נעשית מתוך ידע ולא מתוך הרגל. ברוב המקרים, כשלקוח רואה הוכחות של המספרים בעיניים – המעבר הוא מיידי".